ההורמונים שלנו אחראיים לפעילות הגוף כולו, ובכוחם להעלות או להוריד את רמת הפעילות של כל איבר בגוף. גם ההתקרחות הגברית התורשתית מושפעת מהורמונים, וליתר דיוק מההורמון דיהידרו-טסטוסטרון DHT, שהוא נגזרת של הורמון המין הזכרי טסטוסטרון.
איך ההורמון שאחראי על הגבריות שלנו גורם לנו להקרחה?
כאשר ההורמון הזכרי טסטוסטרון מגיע אל זקיקי השיער הנמצאים בקרקפת, הוא נפגש עם עם האנזים 5-אלפא-רדוזקז הנמצא בזקיקי השיער. המפגש הזה יוצר את ה-DHT.
כאשר ה-DHT נקשר לאתרי הקולטן הנמצאים על זקיקי השערה, הוא מעורר תגובה אוטו-אימונית של הגוף, שמזהה את זקיקי השיער כגורם זר ותוקף אותם. פעולה זו משפיעה על איכות הזקיקים ועל איכות צמיחת השיער.
במקביל, ה-DHT פוגע גם בכלי הדם הקרובים לקרקפת. ובעקבות כך נפגע יצור הקראטין והמלנין הבונים את השיער.
לאט לאט זקיקי השיער הולכים ומתכווצים, והשיער שמיוצר על ידי הזקיקים הפגומים הוא דק יותר ושביר יותר. בעקבות כך מתקצר שלב הצמיחה של השערה (אנגן) ואילו שלב המנוחה (קטגן) מתארך. תהליך זה נקרא מזעור (מיניאטוריזציה) של הזקיק.
האם זה קורה כל הזמן?
נשירת שיער היא תהליך טבעי המתרחש כל הזמן. גם עכשיו כשאתם קוראים את המאמר הזה. למעשה, בכל יום נושרות בין 50 ל-100 שערות מראשכם, כחלק מהתהליך הטבעי של מחזור צמיחת השערה. הבעיה מתחילה כאשר נשירת השיער מוגברת, ומתחילה נשירה גם של שערות שלא הגיעו לשלב הנשירה הטבעי שלהן, תהליך המכונה התקרחות.
תופעת ההתקרחות הגברית התורשתית מתרחשת בעיקר בגילאים מאוחרים. כשאנחנו צעירים כמות הטסטוסטרון בגופנו היא מעטה יחסית, וכמות ה-DHT נוצרת היא קטנה ואינה מספיקה לפגוע בשיער. לאחר גיל ההתבגרות כשכמות הטסטוסטרון עולה, עולה גם כמות ה-DHT ומגיעה לרמה אשר פוגעת בזקיקי השיער. הפגיעה בזקיקי השיער נגרמת בעקבות חשיפה ממושכת ל-DHT, ולכן אנו מבחינים בהתקרחות בגילאים מאוחרים יותר.
לכל הגברים יש טסטוסטרון, אז מדוע חלק מהגברים מקריחים וחלק לא?
ה-DHT יוצר נזק לזקיקי השיער רק כאשר הוא נקשר לקולטנים שנמצאים על השיער. מכיוון שלכל אדם יש מספר שונה של קולטנים, אצל כל אחד השפעת ה-DHT שונה וכך נוצר מצב שחלק מהגברים מקריחים ואחרים לא.
האם ה-DHT אחראי גם על צורת ההתקרחות?
הורמון ה-DHT נקלט באתרי הקולטן הנמצאים על זקיקי השיער הממוקמים בחזית ובמרכז הקרקפת.
תבנית ההתקרחות נוצרת בהתאם לסדר הפגיעה בזקיקי השיער – בשלב הראשון הפגיעה בזקיקים מתרחשת בעיקר בזקיקים הנמצאים באזור הקודקוד (הכתר), בקו המצח הקדמי ובאיזור המפרצים. הפגיעה הראשונית יוצרת דלילות באזורים אלו, כאשר בהמשך קו השיער הקדמי נסוג לאחור והמפרצים מעמיקים, גם אזור הכתר נסוג ונוצרת בו קרחת קטנה.
בשלבים המתקדמים יותר, ההתקדמות של הדלילות נמשכת – האזור הדליל הקדמי והאזור הדליל במרכז הראש מתקדמים אחד לעבר השני עד שהם נפגשים, ויוצרים קרחת מלאה מהחלק הקדמי של הראש ועד לכתר. ברוב המקרים של התקרחות גברית תורשתית השיער בחלק האחורי של הראש והצידי הראש, שהוא עמיד ל-DHT, נשאר.