התקרחות אצל נשים – למה זה קורה דווקא עכשיו ומה אפשר לעשות עם זה?

השתלת שיער אצל גברים היא דבר שכיח ומקובל. אז למה אצל הנשים לא? נשים מהוות 40% מכלל הסובלים מנשירת שיער אך יש פה עניין מורכב למדי. על הסיבות והאפשרויות לטיפול בנשירת שיער אצל נשים.

התקרחות אצל נשים היא תופעה נפוצה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, ועם זאת, היא עדיין נחשבת לטאבו חברתי. בניגוד לגברים, שאצלם ההתקרחות נתפסת כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות, אצל נשים התופעה מלווה בתחושות של אי נעימות, פגיעה בדימוי העצמי ולעתים אף דיכאון. לפי הערכות, כ-40% מהנשים יחוו דלילות שיער משמעותית במהלך חייהן, בעיקר לאחר גיל 40, אך התופעה יכולה להתחיל גם בגילאים צעירים יותר. אתן או היקרות לכן סובלות מהתקרחות ומעוניינות במידע נוסף על התופעה? כדאי לכן לקרוא את הכתבה הבאה.

מהי התקרחות נשית ועד כמה היא נפוצה?

התקרחות נשית (Female Pattern Hair Loss – FPHL) מתבטאת בדרך כלל בדלילות הדרגתית של השיער, בעיקר באזור קו השיער הקדמי וקדקוד הראש. בניגוד לגברים, נשים לרוב לא מאבדות את כל שיער ראשן, אלא חוות דלילות ניכרת שיכולה להיות מקור למצוקה רגשית משמעותית.

הבדל בין נשירה רגילה להתקרחות

חשוב להבחין בין נשירת שיער נורמלית לבין התקרחות. במסגרת מחזור השיערה הטבעי, אובדן של 50-100 שערות ביום נחשב תקין ומהווה חלק מתהליך של התחדשות שיער שכולל שלבי צמיחה, מנוחה ונשירה. כאשר מתרחשת הפרעה או בעיה במחזור הזה, למשל התקצרות שלב הצמיחה או התארכות שלב המנוחה, עלולה להתפתח התקרחות של ממש.

סוגים מרכזיים של התקרחות אצל נשים

התקרחות אנדרוגנית נשית (FPHL)

זהו הסוג הנפוץ ביותר, המושפע מגורמים הורמונליים ותורשתיים, כאשר הורמון דיהידרו-טסטוסטרון DHT הוא הגורם המרכזי לנשירה זו. בפועל הוא גורם להתכווצות הדרגתית של זקיקי השיער, מה שמוביל לייצור שערות דקות יותר וקצרות יותר בכל מחזור צמיחה.

נשירה טלוגנית (Telogen Effluvium)

זוהי נשירה פתאומית הנגרמת בעקבות טראומה גופנית או נפשית, שינויים הורמונליים (כמו לאחר לידה), תרופות מסוימות או מחלות. בניגוד להתקרחות אנדרוגנית, נשירה זו לרוב הפיכה.

אלופציה אראטה (Alopecia Areata)

מדובר במחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער. אלופציה אראטה מתאפיינת בקרחות עגולות ספציפיות שיכולות להופיע בפתאומיות ולהתפשט.

גורמים אפשריים להתקרחות אצל נשים

  • שינויים הורמונליים – גיל המעבר, היריון, לידה והפסקת הווסת הן תקופות שבהן חלים שינויים הורמונליים דרמטיים שעלולים להשפיע על צמיחת השיער אצל נשים. ירידה ברמות האסטרוגן יחד עם עלייה יחסית ברמות האנדרוגן יכולות להוביל להתקרחות.
  • מתח נפשי ולחץ מתמשך – לחץ כרוני משפיע על המערכת ההורמונלית ועל מחזור הצמיחה של השיער, כאשר חרדה ומתח לאורך זמן יכולים להוביל לנשירת שיער מוגברת, במיוחד בתקופות עמוסות ומלחיצות, כמו מלחמות, משברים אישיים ועוד.
  • חוסרים תזונתיים – חסר בברזל, חלבון, ויטמין D, B12 וחומצה פולית יכול להשפיע משמעותית על בריאות השיער. דיאטות קיצוניות, הפרעות אכילה או שינויים דרסטיים במשקל יכולים גם הם להחריף נשירת שיער.
  • גורמים תורשתיים ורפואיים – נטייה גנטית להתקרחות ומחלות כמו תת-פעילות בלוטת התריס, מחלות אוטואימוניות ופוליציסטיק אובריאן סינדרום (PCOS) קשורות בשכיחות גבוהה יותר של התקרחות אצל נשים.

אבחון התקרחות אצל נשים – מתי לפנות לרופא?

תסמינים שדורשים בירור רפואי

כדאי לפנות לרופא כאשר אתן מבחינות בנשירת שיער מוגברת שנמשכת מעל שלושה חודשים, דלילות ניכרת בקדקוד או נסיגה בקו השיער הקדמי. כמו כן, כאשר נשירת שיער מלווה בתסמינים נוספים כמו עייפות, שינויים במשקל או הפרעות במחזור הווסת, זה גם הזמן לפנות לבירור רפואי.

בדיקות מקובלות לאבחון נשירת שיער אצל נשים

רופא עור או אנדוקרינולוג יבצע בדיקות דם לבחינת רמות הורמונים, ברזל, ויטמינים ותפקוד בלוטת התריס. בנוסף, תתבצע לעיתים גם טריכוסקופיה (בדיקה מיקרוסקופית של קרקפת) ובמקרים מסוימים ביופסיה של עור הקרקפת, ששתיהן נדרשות לאבחון מדויק ומקיף יותר בחלק מהמצבים.

אפשרויות טיפול שכדאי להכיר

  • טיפולים תרופתיים – מינוקסידיל (Minoxidil) הוא הטיפול הנפוץ ביותר להתקרחות נשית, והוא זמין כתמיסה או קצף לשימוש מקומי. במקרים מסוימים, ירשמו הרופאים פרופסיה (פינסטריד) במינון נמוך או אנטי-אנדרוגנים כמו ספירונולקטון לנשים שאינן בגיל הפוריות.
  • טיפולים מתקדמים – טיפולי PRP, או בהרחבה Platelet-Rich Plasma, מבוססים על הזרקת פלזמה עשירה בטסיות דם מהמטופלת עצמה אל הקרקפת, לעידוד צמיחת שיער. טיפולי לייזר בעוצמה נמוכה (LLLT) מציעים גם הם אפשרות טיפולית ללא תופעות לוואי משמעותיות ונלקחים גם הם בחשבון בחלק מהמקרים.
  • פתרונות טבעיים ותוספי תזונה – תוספי ברזל, ביוטין, אבץ וויטמינים מקבוצה B עשויים לסייע, אך חשוב לצרוך אותם בהנחיית רופא. שמן קיק, שמן רוזמרין וחליטות צמחיות מסוימות נחשבים לטיפולים טבעיים תומכים.

השתלות שיער לנשים – מתי זה מתאים?

השתלת שיער הפכה לאופציה מקובלת גם עבור נשים, במיוחד כאשר הדלילות ממוקדת ויש מספיק אזורי תורם. בלא מעט הליכי השתלת שיער בישראל משולבות טכניקות חדשניות, המאפשרות תוצאות טבעיות ומרשימות, אך חשוב לבחור מנתח מנוסה המתמחה בהשתלות לנשים.

דרכי התמודדות וטיפוח נכון של השיער

לצד טיפולים רפואיים ואסתטיים, חשוב לאמץ שגרת טיפוח מותאמת שתשמור על הקרקפת והשיער במצב מיטבי. מומלץ לבחור בשמפו עדין ללא מלחים או סולפטים, להימנע משימוש יתר במחליקים ומייבשי שיער חמים, ולהקפיד על תסרוקות שאינן מותחות את השיער יתר על המידה. עיסוי יום-יומי של הקרקפת עשוי לשפר את זרימת הדם ולעודד את פעילות זקיקי השיער. נוסף לאלה, רצוי להגן על השיער מהשמש באמצעות כובע או ספריי עם מסנן קרינה, ולהמעיט בצביעות כימיות תכופות. תזונה מאוזנת, מנוחה מספקת והפחתת מתחים תורמות אף הן לבריאות השיער ומסייעות לשמור עליו חזק, מלא וחיוני לאורך זמן.

ההיבט הנפשי של התקרחות

ההשפעה הפסיכולוגית של התקרחות על נשים היא משמעותית. רבות מדווחות על ירידה בביטחון העצמי, חרדה חברתית ואף דיכאון. שיחות עם פסיכולוג/ית, השתתפות בקבוצות תמיכה והתייעצות עם מומחים בתחום יכולים לסייע בהתמודדות הרגשית הלא פשוטה הזו. בכל מקרה, חשוב להבין שהתקרחות אינה מגדירה את האישה ושקיימות אפשרויות טיפול מגוונות.

סיכום – איך ממשיכים מכאן?

התקרחות אצל נשים היא תופעה שכיחה שמחייבת גישה רב-תחומית: אבחון רפואי מקיף, טיפול בגורמים השורשיים, ובמקביל, התייחסות להיבט הנפשי. הצעדים הראשונים בהתמודדות כוללים פנייה לרופא עור או אנדוקרינולוג, ביצוע בדיקות דם ובחינת אפשרויות הטיפול המתאימות.

סובלות מהתקרחות? חשוב שתדענה – ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים להצלחתו, וגם, וזה אולי החשוב מכל, התקרחות אינה גזירת גורל, והטיפולים המתקדמים של היום בהחלט יכולים לשפר משמעותית את מצב השיער שלכן ואת איכות חייכן. מוזמנות לפנות אל המומחים כדי לקבל את המענה הנכון לכן.